גזר דין בתיק פ"ל 7982-10-13

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

2.         ביום 24.10.13, בשעות הבוקר, נהג הנאשם רכב בדרך איילון צפון בתל אביב ונעצר ע"י שוטרים עקב שימוש בטלפון נייד, וזאת בהיותו פסול מלנהוג, בהתאם להחלטת בית המשפט לתעבורה בתל אביב במסגרת פ"ל 2170-09-13. הנאשם נהג כאמור שרשיון הנהיגה שלו אינו בתוקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

3.         הנאשם יליד 1988, מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2006, ולחובתו 8 הרשעות קודמות, לרבות עבירות מהירות, אי ציות לאור אדום ושתי הרשעות בנהיגה בשכרות - האחת בגין עבירה משנת 2010 לגביה נדון בבית המשפט לתעבורה בתל אביב במרץ 2012 לשמונה חודשי פסילה בפועל, בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת משקה משכר והשניה (חדשה), עבירה של נהיגה בשכרות מיום 21.9.13, בה הורשע במסגרת פ"ל 2170-09-13 בבית המשפט לתעבורה בתל אביב (כב' סג"נ השו' ויטלסון) ביום 30.9.13.

4.         ודוק, בגין הרשעתו האחרונה של הנאשם, במסגרת פ"ל 2170-09-13, שוחרר הנאשם בתנאים של מעצר בית מוחלט ופסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, וביום 30.9.13, לאור הסכמת הצדדים הוקלו תנאיי השחרור ע"י כב' השופט ויטלסון, כך שהותר לנאשם לצאת ממקום מעצר הבית לצרכי עבודה בין השעות 07:00-19:00 בליווי מפקח שנקבע. המשך הדיון בתיק זה נדחה לטיעונים לעונש ולקבלת תסקיר מאת שירות המבחן ליום 26.1.14.

5.         כאמור בתיקנו, הפר הנאשם את תנאי השחרור, עליהם הורה כב' השו' ויטלסון, ונהג ברכב, כשהוא פסול, ללא המפקח שנקבע, בו בעת שהיה אמור לשהות במקום עבודתו.

6.         התובעת המלומדת עמדה על נסיבות ביצוע העבירות, כאמור לעיל, ועל החומרה הנשקפת בעטין. סמיכות הזמנים, דהיינו התנאים אשר הוטלו על ידי בית המשפט בחודש ספטמבר השנה, וכבר בחודש אוקטובר אירעה ההפרה מצד הנאשם תוך מעילה באמון שניתן בו. התובעת הפנתה לעברו של הנאשם ועתרה להשתת מאסר, פסילה ארוכה, מאסר על תנאי וקנס.

7.         הסנגורית המלומדת לימדה על מרשה סנגוריה רהוטה, ככל שניתן.

            הסנגורית הסבירה כי עסקינן בנאשם שהתייתם מאביו בגיל 17 ומצבה הכלכלי של משפחתו קשה. אמו של הנאשם פוטרה מעבודתה לאחרונה וסבתו של הנאשם במצב סופני לאור מחלתה. הרקע לעבירה של נהיגה בזמן פסילה נובע ממחלת הסבתא וממצוקה בה היתה נתונה, בעטיה התקשרה לנאשם, והנאשם כאמור ביקש לסייע לסבתו.

            עסקינן בבחור צעיר נטול עבר פלילי, שעשה שירות צבאי מלא. הסנגורית הפנתה לכמות האלכוהול בתיק השכרות (ההרשעה האחרונה) וביקשה ללמוד ממנה על נסיבות מקלות. באחרית דבריה ביקשה, ב"כ הנאשם, להשית על מרשה מאסר מותנה לצד פסילת רישיון לתקופה סבירה.

8.         הנאשם בדברו האחרון, נטל אחריות מלאה על מעשיו: "אין לי שום תירוץ ושום סיבה מוצדקת למעשה שנעשה בחוסר הגיון ושיקול דעת...".

            הנאשם הסביר כי יצא ממקום העבודה לאור מצבה הרפואי של סבתו. הסביר כי הינו בעל עסק וכי עומד לקראת חתונה.

9.         המחוקק קבע במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין את עקרון ההלימה כעקרון המנחה בענישה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם, בהתאם לעקרון ההלימה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בעבירה, כאשר בתוך המתחם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב, בין היתר, בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

10.        מתחם העונש ההולם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח, נע בין פסילת רישיון לתקופה משמעותית לצד מאסר מותנה וקנס ועד למאסרבפועל ממשי, לצד פסילה לשנים וענישה נלווית.

            ברי, כי רק בעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, ראוי כי נהג אשר נפסל בהחלטה שיפוטית, והעז לעלות על הכביש ולנהוג, חרף ההוראה שניתנה כשורה, יישלח למאסר מאחורי סורג ובריח (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2) 2487, ע"פ 324/88 אלאעסם נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(3) 728).

שנינו ולמדנו אודות החומרה הקיימת בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ויפים בעניין זה דבריה של כב' השופטת פרוקצ'ה במסגרת רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל: "נהיגה בכבישי הארץ ובזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט...".

מי שבז לצווים והחלטות שיפוטיות לא ישמע לחוקי התנועה, בז הוא לחיי אדם ולבטחון המשתמשים בדרך, כל שכן בעת נהיגה בזמן פסילה, רישיון הנהיגה אינו בתוקף וכך גם פוליסת הביטוח, כך שנהג שכזה מסכן צדדים שלישיים כשבקרות אירוע של תאונה לא יהא בנמצא כיסוי ביטוחי והעול יפול על כתפי המדינה והציבור.

11.        אמרתי, וחזרתי ואמרתי, נהיגה בזמן פסילה היא נהיגה אחת יותר מדי. הציבור איננו בבחינת שפן נסיונות שבתי המשפט לתעבורה ירחמו ויקלו על נהגים שחטאו בעבירה זו בפעם הראשונה, וישגרו לפתחו של הציבור נהגים שכאלה, פסולים, שיכורים או בלתי מורשים, בעשותנו כך, חוטאים אנו לעצמנו ולציבור.

12.        מה דינו של נהג, כשנסיבות ביצוע העבירות אותן ביצע (והנני מחויב להתחשב בנסיבות אלה בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, בשים לב לטיעוני הצדדים ) הינן כאלה שהפר צו שיפוטי בדבר תנאיי שחרור, גם במובן זה שלא שהה בעבודתו אליה הותר לו לצאת ממקום מעצר הבית וגם עת נהג כשהוא פסול מנהיגה, כשבעברו 2 עבירות שכרות, והאחרונה שבהן בוצעה אך  חודש אחד   עובר לעבירות נשוא תיקנו?

            ברי, כי בגין עבירות חמורות אלה בגינן הורשע הנאשם, לצד נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים שבבסיס העבירות, לצד עברו התעבורתי של הנאשם - מקומו בבית האסורים, מאחורי סורג ובריח.